היום, באמצע ישיבת עבודה בבית קפה – נתקענו עם עיפרון קטום. עפרון מת. והכל נעצר. כי עיפרון הוא הבסיס. אי אפשר בלעדיו: לשרבט על המפית לכתוב התחלה של תסריט להצביע על משהו לכתוב שורה טובה ולמחוק מיד ולחפש שורה עוד יותר טובה ללעוס את הקצה לגלגל בין האצבעות להקיש בדרמטיות
#ללמודמכישלון קל לשתף בהצלחות, לשמחתי יש מלא כאלה, אבל הגיע הזמן לשתף גם בכישלון שלי – שאולי הוא גם שלכם. *** יום אחד לפני כמה חודשים צלצל הנייד, ועל הקו קיבלתי פנייה מארגון כלשהו לצורך כניסה להליך אסטרטגיה ומיתוג גדול. ארגון רציני, הליך משמעותי ואפילו עם ערכים קרובים ללבי –
אבל כמו שאתם יודעים, זה לא קל: השגרה שוחקת אותנו, הבית חמים ונעים (בטח הערב, כשהסערה האיומה תגיע. כבר קשרתם את הסוסים?), וגם בעבודה קשה להתחיל משהו חדש או סתם לחשוב אחרת. אזור הנוחות שלנו הוא, ובכן, כשמו ממש, מאוד נוח. אז קשה. וחבל. * למה חבל? כי נכון לעכשיו,
נא בדוק את החיבור שלך לאינטרנט